"התשובה היא כן"
כך כתבתי בכל בוקר על הלוח כשלימדתי בבית ספר אופק בירושלים, לתלמידים שם היו המון שאלות טכניות, שאלות שהם הביאו כדרך קבע לקבלת אישרור מתוך הרגל מבית ספרם. אני ראיתי בשאלות אלה בזבוז אנרגיה יקר שלי ושלהם. ומכיוון שהדגש שלי היה על מהות הלמידה ולא על תיקון הרגלים סוררים, בכל פעם ששאלו אותי אם צריך להעתיק, או אפשר לצאת לשירותים או אם זו משימה חובה.. פשוט הצבעתי על התשובה הכתובה על הלוח "התשובה היא כן" והמשכתי לתדהמתם בשיעור.
הפעולה הזו של הסכמה למפרע העלתה צחקוקים וגיחוך בקרב התלמידים ומיד עלו השאלות המתריסות, מלוות ציפייה סקרנית אפשר לצאת ולא לחזור ?
אפשר להוציא אוכל?
לרקוד על השולחן?
אתה יכול לתת לי 1000 שח?
להפתעתם המשכתי להצביע על התשובה על הלוח "התשובה היא כן", וחזרתי לענייני השיעור.
התשובה נשארה על הלוח גם אחרי שלימדתי שם ומורה אחרת שלימדה אחרי נהנתה גם היא מהרעיון וזרמה איתו עם התלמידים שלה.
בתיאטרון ישנו תרגיל ידוע של הורדת חסמים, בו מתבקשים המשתתפים לשאול אחד את השני שאלות בתוך דיאלוג מתמשך ולענות בלי היסוס "כן וגם..." וכך גם אם אין אמת במשפט והשיחה מושכת למקומות הזויים, המשתתפים נהנים מהורדת החסמים ומשתחררים וכך קל להם להתמסר לתרגילים השונים.
האם התשובה היא תמיד כן ? זה לא כל כך משנה , תמיד נוכל להכניס שיקולי תקציב, לוגיסטיקה, חוסר כוח אדם, העדר מקום ועוד מגוון רב של סיבות מאוד רציניות וחשובות כדי לא להתמסר ל-כן. אולי להימנע מלהתמודד עם יוזמה חדשה, עם צורך לשנות סדרים שהורגלנו אליהם, עם רעיון מהפכני, עם הפחד שלנו.
אני נוקט בגישה הזו גם במהלך שיעור בחשיבה מתמטית, בעודי משרטט חידה הדורשת חשיבה מורכבת וחוקרת, כבר קופץ התלמיד המהיר בכיתה ומשלח לעברי חץ עם תשובה נחרצת. התשובה שגויה. האפשרויות העומדות בפני הן:
- להתעלם
- לומר לו לא! זאת תשובה שגויה!
- לבקש ממנו ומכל הכיתה להשקיע יותר חשיבה בפתרון הבעיה מבלי לחרוץ את גורל תשובתו
- לומר לו כל הכבוד...
אני לרוב משבח את התלמיד החרוץ, מבקש ממנו להגיע ולהסביר את התשובה לכיתה ואת הדרך שבה הוא הגיע כל כך מהר לתשובה. כל התלמידים מיד מפסיקים לחשוב ומביטים בתלמיד מהיר המחשבה שצועד ללוח. לרוב במהלך ההסבר התלמיד מגלה את טעותו או שאינו יודע להסביר, אני משבח אותו על הניסיון ומוציא את הדבר הטוב מהרעיון שלו וכל התלמידים חוזרים לשקוד על התרגיל.
· אני מחבק את הניסיון שלו ומראה שזה בסדר גם לטעות וגם לנסות וכל אחד יכול
· ילדים נוספים עם רעיונות יצירתיים ולא מושלמים מרגישים נוח להגיע ללוח
· מתבצעת למידת עמיתים ( בקשב רב )
· רף הביקורת העצמית עולה פלאים ( ה-QA נעשה כבר בשלב הפתרון הפרטי)
"התשובה היא כן"
מה כבר יכול לקרות? הם רוצים לשבת בשלשות ...
לחשוב על התרגיל יחד...
להשתמש במשחק...
להמציא חידה חדשה ולאו דווקא לפתור את זו
"התשובה היא כן",
תנו לתלמידים חופש חשיבה, מרחב פתוח להיכנס אליו, לטעות בו, לתהות בו , ואפילו לתעות בו
מתוך החיוביות הזו תתבצע למידה קונסטרוקטיבית
בתור מנהל של מרכז מחוננים, אחד הדברים שהמורים שלי מאושרים ממנו זה שבכל רעיון של יוזמה ופרויקט חדש שמושך אותם וברצונם להקים , אני קודם כל אומר כן, בואו נלך על זה. את הוכחת ההתכנות וסגירת הפרטים אני משאיר לצוות המוביל, ויודע לקדם ולפתור בעיות עתידיות. אבל קודם כל בואו נתן לזה הזדמנות.
התשובה היא כן !
נסו את זה, אולי תגרמו לאחרים לפרוח ואולי משהו בתוככם יפרח.
コメント