אתגר - תשוקה - אימון – קבוצה

אז מה משותף בין עשרה גברים על אופניים במכתש רמון להופעת בלט של רקדנית בת 12 .

נתחיל כצפוי בקלישאה

החיים הם כמו אופניים: אם קשה לך אתה בעלייה, אם קל לך אתה בירידה.

מה שיפה בקלישאות זה שהן לרוב נכונות.

בסופ"ש שפתח את האביב יצאתי עם קבוצת הרכיבה שלי "גריפ" לרכיבת שטח בשבילים של פארק מצפה רמון, הצופה על המכתש רמון, המכתש האירוזי הגדול בעולם. ( אירוזי = מכתש סחיפה, כמעט דגדג לי לכתוב האירו-עזי)ישנה התרגשות רבתי לפני סופ"ש כזה של רכיבה, התרגשות שגורמת לעשרה גברים לתכנן במשך שבועיים, להשכים בחמש בבוקר רק כדי לספור בפעם החמישית שכל הציוד נמצא ושלא שכחנו כלום. וגם הציפיה שמתגבשת בשעתיים של הנסיעה דרומה, שווה כל שנייה כשמתחילים לטפס על מצוק עיקש ,לדאות במרחבים המדבריים כשהרוח החמה צורבת את חלקי הפנים שאינן מכוסות ואיך לא, לטוס בירידות הצרות והסלעיות שמאיצות את כל האדרנלין בגוף למקשה אחת של שרירים עם כיוון ודיוק טכני מענג.

יש דברים שאתה פשוט אוהב לעשות, אולי אפילו מכור אליהם, וקל לחלוף על המהות שלהם ביעף. למה דווקא אחרי רכיבה סופר קשה עם עליות שמותחות את הארבע-ראשי לקצה היכולת, אני מרגיש סיפוק עילאי? מה יש בהרגשת הריחוף לאחר דרופ מוצלח שמרעידה את כל הגוף ? למה הנוף יפה יותר כשיש לך עם מי לחלוק אותו?

---

איילת, בת הזקונים שלי רוקדת שלוש פעמים בשבוע בקבוצת מחול מקצועית, את מירב השעות שהיא בסטודיו היא מקדישה יחד עם הקבוצה שלה לאימון ולמידת ריקודים חדשים, בכל פעם אלו 3 שעות של כוריאוגרפיות מסובכות שעבורי נראות כמו הסכם לשבירת הגוף מרצון, אבל היא מתה על זה או יותר נכון חיה על זה !

בשאר השעות כשהיא בבית היא מפזזת בכל מקום אפשרי ומתאמנת על הריקוד האחרון באדיקות פנטית וכמעט דתית. כי אף פעם אין דבר כזה יותר מדי אימונים. ודווקא בגיל שהמעמד החברתי תופס מקום של כבוד בהיררכית העדיפויות, ועומס הלימודים תופס תאוצה. היא מושקעת בריקוד מעל הראש.

אז עצרתי לשאול את עצמי מה מאפיין את התשוקה והדבקות הזו.

אני חושב שבראש ובראשונה זה החיבור בין תשוקה לאתגר. התשוקה היא לעשות משהו שגורם לך הנאה שאין לך צורך להסביר, כשאתה שם אתה ב-zone שלך בבועה שאין בה זמן ומקום. עם זאת, גם שם ,בנקודה הזו אתה צריך לשלוט ברמות ריגוש.  ולשם נכנס האתגר , בתוך איזור הכיף, אתה מנסה לגרות את סף היכולת, להתעלות על הרמה הנשלטת ולהגיע לשיאים חדשים.

אל אלה מצטרפים האלמנטים הנוספים : המעטפת והשאיפה לשיפור(למצוינות?). חוק 10000 השעות שתבעו הפסיכולוג אריקסון אנדרס ועמיתיו לפני כשלושים שנה הצביע על נחיצות של אימון בזמן הנקוב, על מנת להיות מומחה בתחומך. מאז הגיעו מאמרים נוספים שציננו מעט את חשיבותו , אך עדיין נהיר לכל בר-דעת שעל מנת להצליח במשהו ולהיות בו מוצלח, עליך להתאמן, וכמה שיותר יביא לשיפור משמעותי ביכולותיך.

הרעיון הזה מקדש את התהליך, לא פחות מהתוצאה. ואם ברצוננו להשתפר ולהיות מובילים בתחום מסוים שהוא אינו יחידני, כדאי להיות חלק מקבוצה ( להלן המעטפת ) קבוצת רכיבה, קבוצת מחול , קבוצת לימוד, קבוצת כדורגל , קבוצת תכנות , בעצם כל מקום שמקבל אותך כחלק מקהילה עוטפת , מפרגנת ומועילה להתפתחות שלך כיחיד והתפתחות שלה ושלך בתוך הקהילה.

גם כדי להפוך מורה מצוין, ראשית עליך לאהוב את מה שאתה עושה, לחפש את האתגרים בתוך תחום ההוראה שלך, לאתר פסגות שכיבושן יגרמו לך לזרוח. בנוסף לאלה עליך להתאמן בכך בכל מיני מסגרות\כיתות\תקופות, לשנות בכל פעם משהו קטן ולהתנסות בשינוי חדש שלא הורגלת אליו. וכאן נכנסת המעטפת התומכת של צוות חינוכי וניהול פדגוגי כרשת הביטחון הסביבתית שלך לעבודה במקום שיודע לתמוך, לפתח אותך לכוון אותך ולחבר אותך עם ההזדמנויות הנכונות.

התחברו לתשוקה

חפשו אתגרים

התאמנו

מצאו מסגרת מתאימה.

מה לדעתכם הערך החשוב יותר מבין הארבעה

• 0%תשוקה
• 0%אתגר
• 0%אימון
• 0%קבוצה

You can vote for more than one answer.