זהירות-מהירות-כיף

ניסיתם פעם ללכת 100 מטר בלי להרים את הראש?

רק להביט בקצות האצבעות לאורך כל הדרך?

אם לא , מאיץ בכם לנסות. אפילו קטע קצר ברחוב שאתם מכירים.

תגלו שהמהירות צונחת, וההחלטות... נהיות הרבה יותר מסובכות.

זה בדיוק מה שטל, המדריך של גריפ, ביקש מאיתנו לעשות.

רק על אופניים, בשטח סלעי, ול-100 מטר. מבט נעוץ בכידון.

בלי לראות מה מחכה קדימה.

מפחיד? מאוד.

איטי? בטירוף.

המפגש האחרון של הקיץ חתם סדרת שיעורים לשיפור טכניקת רכיבה.

הפעם, בניגוד להרגלי, הצטערתי באמת על כך שהייתי תלמיד סורר – שנכח רק בשיעור הסיכום.

(שלושת ראשונים הוקרבו על מזבח הסיאסטה הספרדית.)

אז מה היה לנו?

🟢 תרגול חוזר של שליחת האופניים קדימה בירידה או בקפיצה – הלוך וחזור.

🟢 אחר כך – בחירת מסלול.

כשאתה רוכב מהר, יש לך שבריר שנייה להחליט בין זהירות, מהירות וכיף.

מי שמביט קדימה, מגדיל את בחירת קו הרכיבה המוצלח יותר.

טל רצה להמחיש את זה, אז הכריח אותנו לרכוב בלי להרים את הראש.

רק כדי שנבין כמה הבחירה הזו משפיעה.

יש לי לפחות עשר אנלוגיות פילוסופיות לרעיון של בחירת מסלול עם תכנון לעתיד.

זה יכול להיות בתחום הקריירה, הלימודים, ההגשמה העצמית – ואפילו בתכנון משימה בשבוע הקרוב.

אבל בחרתי הפעם בהוראה. במיוחד לקראת שנת הלימודים הקרובה.

כאנשי חינוך, אנחנו מסבירים אינספור דברים: רעיונות, תהליכים, מידע הכרחי, נוסחאות וכישורים.

יש הרבה דרכים נהדרות להסביר ולהטמיע הבנה, אפשר להסביר שיטה, להדגים, לאפשר לתלמידים להתנסות, או להשתמש באלימינציה (שלילה) כלומר, להראות מה קורה כשלא מיישמים אותה, אפשר גם להדגים באופן אישי, להראות איך מבצעים וללוות את התלמידים בתהליך.

המסלול שלנו השנה לא חייב להיות מושלם, אבל הוא חייב להיות מתוכנן.

הקו החינוכי שלנו נבנה ממבט קדימה.

אז לקראת שנת הלימודים הקרובה ...

מאחל לכל המורים והמורות:להרים את המבט. לבחור מסלול.

ולזכור – אנחנו מנווטים בין זהירות, מהירות וכיף.