אסדרה כי אין ברירה

זיהוי מוקדם של סרטן שד,

מיון אוטומטי ומהיר בחדר מיון,

אבחון צילומי סיטי ברמה גבוהה מאוד

אבחון סיכון לאירועי מוחי

כל אלה כבר נעשים באמצעות בינה מלאכותית באופן נסיוני בבתי חולים בארץ.

כשאתה שומע דברים שאתה יודע שהם מטורפים, אבל פתאום רשימה של חוקרים, אנשי אקדמיה, מובילי מדיניות ותעשייה מודיעים מהשטח על ההתקדמות המטאורית בשטח הבינה מלאכותית . קשה להישאר אדיש למהירות ההתקדמות בכל דיסציפלינה במקביל.

רפואה – חינוך – תחבורה – תעסוקה - תמיכה נפשית וקשרי קהילה.

אתמול צפיתי בכנס "רגולציה תומכת חדשנות" באוניברסיטת רייכמן, ניתן היה להרגיש שמאחורי הקלעים עושים צעדים גדולים של התפתחות או לפחות מנסים לקדם אותם ולעיתים זה הרגיש כמו לצפות בהיסטוריה מתהווה.

כולנו חשים בהשפעות ביומיומיות של שימוש בכלים המפורסמים בעבודתנו ובהחלטות שאנו לוקחים. אבל כל אלו הם כמו סוכריות להמונים מול ההשפעות הגדולות והאמיתיות שיעצבו את מציאות חיינו בעתיד הלא רחוק כל כך.

כבר היום ישנן מערכות AI שפותרות חוזים משפטיים מורכבים בשניות, ישנן מודלים של AI שיוצרים תוכנות המסוגלות לפתור שאלות סבוכות במתמטיקה, כימיה ופיסיקה. התמורות ישפיעו על כל תחום, החינוך התעסוקה והתחבורה. כל שינוי קטן מצטרף לפסיפס מרתק של עולם שמשתנה במהירות מסחררת.

היחידה ששכחה להיכנס למשחק היא מדינת ישראל ! ובראשה הממשלה.

כמה מהמסקנות העיקריות של הפאנלים בכנס

1. השקעה לאומית בתשתיות

2. השקעה לאומית בחינוך

3. ושימור ההון האנושי

בהצלחה לנו.

החוקרים והחברות הפרטיות שמניעים את הטכנולוגיה, לא מקבלים את התמיכה הראויה מהממשלה לא תקציבית ולא חוקתית. למרות שהבסיס לראשית האסדרה הונחו כבר לפני שנתיים על שולחן המנהלת לרשות החדשנות על ידי הח"כ אורית פרקש הכהן שאיישה את התפקיד בממשלה הקודמת.

יצאתי מהכנס עם תחושה מעורבת של תקווה ודאגה. התקווה נובעת מהפוטנציאל האדיר שראיתי, והדאגה - מהשאלה האם נדע כאנושות לממש אותו. כי בסופו של יום, גם אם אתם נגד או בעד זה לא ממש משנה. העתיד לא מחכה לאף אחד, והשאלה היא האם אנחנו נהיה מוכנים אליו.אחד מתריסר הדוברים בפאנל היה דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית.